טאר פרסי מאסטר סדגהי

סוד הכלי

טאר. מהו סוד הכלי שהומצא בשיראז שבאיראן, אך מהר נדד ל-Herat שבאפגניסטן ומשם במהירות כבש את הקווקז. בכפרים הקטנים של אזרביג'ן עדיין יושבים אנשים, מנגנים בטאר ומקשיבים לצליליו הקסומים. הם מצמידים את הטאר אל בית החזה, אל הראש, כמו מנסים להבין מאיפה הצלילים האלה מגיעים ולאן הם יוצאים. צליל ברור וחזק מחד, אך רך ומתרפק מאידך.

בפרס המלודיות שבוצעו על הטאר היו ידועות כמרפא לכאבי ראש, נדודי שינה ודיכאון. גם היתה נפוצה הנגינה בטאר כשיטה בטוחה להרגעת שרירים תפוסים. האמונה הרווחת היתה שהאזנה לטאר מכניסה את המאזין למצב רוח פילוסופי שמוביל אותו להרהור עמוק על החיים. לא רק זאת – בספר היצירות הפרסי – הקאבוס נאמה מצוין כך: "לאדם בעל מצב רוח אדיש ופאסיבי, יש להשתמש בצלילם נמוכים, ולאדם בעל מצב רוח ירוד ודכאוני מומלץ יותר להשתמש בצלילים גבוהים יותר".

ההיסטוריה של הכלי

בשונה מכלים כמו ניי, סטאר והדאף – טאר פרסי אינו כלי עתיק מאוד. נהוג להעריך שהטאר כפי שאנחנו מכירים אותו כיום הוא בן 250 שנה. טאר פרסי מופיע לראשונה בציורים מתקופת נסאר אל-אדי ושאח קאג'ר. בתקופה זו הותאמו יצירות מוזיקליות מהראדיף הפרסי לטאר, עד שהפכו לקלאסיקות שהושרו בפי כולם. לטאר הפרסי יש בן-דוד קרוב מאוד, זהו הטאר האזרי. טאר אזרי לפי אתנומוזיקאים, נדד לאזרביג'ן מאיראן בסוף המאה ה-18. בטאר האזרי 8 מיתרים לעומת 6 בטאר הפרסי ותיבת תהודה קטנה מהטאר הפרסי. עוד הבדל מצוי בצורת הנגינה: בזמן שבטאר פרסי מנגנים כשהוא מונח על הרגליים, על הטאר האזרי מנגנים כשהוא קרוב ומוצמד לחזה.

 

מבנה הכלי:

תיבת התהודה בעלת המבנה המיוחד של הטאר עשויה מעץ אגוז או תות, ועליה מתוח עור כבש. הקערה הקטנה מכונה "נאקארה" והגדולה ""שקאם". בתהליך הבניה לאחר שיחברו את שתי חתיכות העץ הסימטריות לכדי תיבה אחת, יוסיפו את תיבת המכוונים. האורך הטיפוסי של צוואר הטאר הוא בין 45-50 ס"מ, ובבניה מסורתית הוא מצופה בשני קווים מקבילים העשויים עצם-גמל המעטרים אותו.

לטאר הפרסי מנעד של שתיים וחצי אוקטבות ניתן לכוון בדרכים רבות. נגן הטאר יכול יכוון את הכלי לפי הדסטגה (מקאם) שהוא הולך לנגן. על הפינגר-בורד של הטאר מורכבים בין 25 ל-28 פרטים העשויים ממעי-כבש. את הפרטים ניתן להזיז לפי היצירה.

על הטאר מנגנים עם מפרט מיוחד העשוי מפליז באורך 3 ס"מ. חציו של המפרט מצופה בשעווה כדי להקל על האחיזה. כיום נגנים משתמשים גם במפרטי פלסטיק, וכל אחד בוחר מה שנוח לו יותר.

נגני טאר

למרות שטאר פרסי הוא כלי חדש יחסית, במהירות התפתחה סביבו תרבות עניפה. למעשה, הנגנים האיראניים המפורסמים בעשורים האחרונים הם נגני טאר! מבין הנגנים בארץ פרץ אליהו, אביו של מארק אליהו – התפרסם כנגן טאר. פרץ, אישיות מיוחדת בנוף הישראלית, ספג מביתו בדגאסטן שבקאווקז את רוח המוזיקה האזרית, וכיום הוא מפליא בנגינה על טאר. פרץ הוציא דיסק "מזמור למתבונן" ובו 14 קטעים שהלחין ובהם משתתף גם בנו מארק.

ליקטתי סרטונים של נגני טאר מפורסמים שעצבו את המוזיקה הפרסית כפי שהיא היום… תהנו!

דארוויש חאן

אלי אקבר שחנזי

קולאם חוסין

מוחמד רזה לופטי (מומלץ במיוחד!)

אלי נקי ואזירי (נגן עם סגנון מיוחד במינו)

ובארץ?

הנשיא הבלתי מעורער של טאר בארץ הוא כמובן – פרץ אליהו. פרץ מגיע ממשפחה קווקזית בדגסטן. בילדותו הוא ספג את אווירת הכפר, את הריקודים הסוערים בחתונות ואת מוזיקת המוגאם האזרית. כששמע לראשונה את הפרלוּד בדו מינור של באך, שכנע את הוריו לשלוח אותו ללמוד מוזיקה, ומאז הכל הסטוריה. בנוסף להקלטות שדה חשובות של מוזיקת היהודים ההרריים, עסק פרץ כל חייו בקומפוזיציה והלחנה. כיום פרץ מעביר סדנאות מוזיקה עם משתתפים רבים שבאים ונהנים מהקסם המיוחד שבאיש שמגיע כמו מעולם אחר.

אנסמבלים ישראלים אחרים

בארץ התפרסם שלום מור על טאר פרסי… מוזמנים לפרגן למוזיקה שלו: גרוזנית, ישראלית ומגניבה.

אנסמבל נוסף שאהבנו הוא אנסמבל מקומות, אתם מוזמנים להקשיב ולפרגן להם. את האנסמבל מוביל נגן הטאר דניאל וולגברג.